מקרה לדוגמה:

“אין לראות בהחייב עבריין פיננסי. הוא פשוט לא זיהה בזמן את מצבו הכלכלי והמשיך ללוות – עד שהתמוטט.”
(פסיקת בית משפט, מחוז מרכז – תיק 78142-06-21)

אייל, בן 37, רווק מתל אביב.
עובד שכיר בתחום ההייטק – מרוויח יפה.
החיים נראו רגילים, עד ששני כרטיסי האשראי התמלאו, מינוס אחד התגלגל לשני, והוראות קבע החלו להידחות.
הוא המשיך לשלם ריביות, לחשוב “זה זמני” – עד שיום אחד הבנק פשוט סגר לו את החשבון.

הנתונים מדברים בעד עצמם:

 לפי דו"ח בנק ישראל 2024:

• כ־27% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מחוב מתגלגל

• 1 מכל 3 ישראלים עם כרטיס אשראי – משלם רק את ה"פירעון החודשי המינימלי"

• מעל 90,000 אזרחים נמצאים במעקב של גופים לגביית חוב – בלי לדעת

והנתון הכי מדאיג:
 מעל 50% ממי שנכנסו להליכי חדלות פירעון – דיווחו שחשבו "שהם שולטים במצב"

7 נורות אזהרה שלא מדברים עליהן מספיק:

 מה עושים עכשיו?

✔️ הוציאו דוח BDI פרטי (חינם דרך בנק ישראל)
✔️ עצרו את ההלוואות – אל תשלמו חוב אחד בחוב אחר
✔️ שבו עם יועץ פיננסי/עו”ד מומחה לחדלות פירעון
✔️ התחילו להחזיר סדר – אפילו אם זה בסכומים קטנים
✔️ הבינו איפה אתם בסקאלה: מחוב סביר → לסכנת קריסה

 סיכום:

הרבה לפני שאתה בחדלות פירעון – אתה פשוט לא בונה את עצמך נכון.
המצב שלך אולי נראה רגיל…
אבל אם אפילו 2 מתוך 7 הסימנים מופיעים אצלך – אתה על מדרון חלקלק.

👉 אולי יעניין אותך גם >> “מה לעשות אם כבר התחילו נגדך הליכי גבייה או עיקולים?”