#705 – ⚖️“מתי כדאי להיכנס להליך חדלות פירעון – ומתי זו טעות חמורה?”

מקרה אמיתי:

“החייב לא שקל את משמעות ההליך והשלכותיו, וביקש להיכנס אליו כחבל הצלה מהיר – אך התברר כי מצבו הכלכלי לא דרש זאת, וכי היו לו נכסים נזילים.”
(להמחשה בלבד-פסיקת בית משפט השלום – תיק 98475-09-21)

מוטי, בן 49, עצמאי לשעבר.
החובות הצטברו ל־95,000 ש”ח – חובות מס ובנקים.
הוא נכנס לתהליך חדלות פירעון – אך במהלך ההליך התברר שיש לו קופת גמל נזילה של 130,000 ש”ח.
התוצאה: ההליך הופסק, והוטלו עליו קנסות משפטיים על "ניצול ההליך שלא בתום לב".

מסקנה: לא כל מי שחייב – צריך הליך. לפעמים יש דרכים טובות יותר.

---

 מה קובע החוק?

 לפי חוק חדלות פירעון (2019):
התנאים להגשת בקשה:

• חוב מעל 50,000 ש"ח

• חוסר יכולת להחזיר חובות במסגרת זמן סבירה

• תום לב בהצטברות החוב ובהתנהלות הכלכלית

 אבל – אם אתה כן יכול להחזיר (גם אם לאט), או שיש לך נכסים שלא דווחו → בית המשפט עלול לפסול את הבקשה.

---

שאל את עצמך לפני שאתה נכנס:

---

 מה עושים לפני שנכנסים להליך?

1. פנייה לייעוץ מקצועי – עו"ד שמתמחה בתחום, ולא יועץ חובות גנרי

2. בדיקת אופציית הסדר – יש בנקים שמעדיפים הסדר חוב ממושך במקום הליך משפטי

3. בדיקת נכסים נזילים – לוודא שלא “תיתפס עם הפתעה” בבית משפט

4. השוואה: הליך שיקום פרטי מול הליך פורמלי

5. הכנה נפשית – החיים תחת צו פתיחת הליך לא קלים: מגבלות, שקיפות, תשלום חודשי

---

סיכום:

חדלות פירעון זו לא קרש הצלה אוניברסלי.
היא מסלול משפטי רגיש, עם תנאים, פיקוח והשלכות.
לפעמים – זה הצעד הכי חכם שתעשה בחיים.
ולפעמים – זו פשוט בריחה מיותרת.

אם אתה שוקל את הצעד הזה – תשאל. תבדוק. תתייעץ.
כי אין הזדמנות שנייה לעשות התחלה כלכלית חדשה.

---

👉 אולי יעניין אותך גם >>
“השלבים של ההליך: מה קורה אחרי פתיחת בקשה?”